קיטרודה היא תרופה חדשה הפועלת במנגנון ייחודי שבעזרתו היא מנטרלת את היכולת של תאים סרטניים להילחם במערכת החיסונית של הגוף ולשתק אותה.
הכיצד?
מערכת החיסון שלנו מורכבת מסוגים שונים של תאים הנקראים בשם כולל: תאי מערכת החיסון. תפקידם של תאי מערכת החיסון הוא לשמור ככל שניתן על הפעילות התקינה של כלל מערכות הגוף השונות (למשל: מערכת הנשימה, מערכת העיכול, מערכת השתן… ועוד).
השמירה מתבצעת הודות לכך שתאי מערכת החיסון "יודעים" לזהות מזיקים שונים שחודרים לגופנו מבחוץ (כמו חיידקים ווירוסים הגורמים למחלות שונות), ולהילחם נגדם על מנת להתגבר על אותן מחלות שהם גורמים. אולם, לא פחות חשובה היא היכולת הנוספת של תאי מערכת החיסון לזהות תהליכים לא תקינים שמתרחשים בתוך הגוף עצמו – לאו דווקא בעקבות חדירה מבחוץ – ולהילחם בהם על מנת להחזיר את הגוף למצב של תפקוד תקין. אחת הדוגמאות הבולטות ביותר של זיהוי תהליכים לא תקינים שמתרחשים בגוף, היא היכולת לזהות תאים בריאים שהופכים מסיבות בלתי ידועות לתאים סרטניים (תהליכים כאלה מתרחשים בגופנו כל הזמן) ולהילחם בהם, על מנת להשמידם לפני שיצליחו להתרבות.
אולם, כמו במלחמה, התאים הסרטניים רוצים לשרוד ולהמשיך להתפתח בגוף. לצורך כך הם מפתחים מנגנונים מתוחכמים באמצעותם הם נצמדים ונקשרים לתאי מערכת החיסון בצורה מיוחדת: חלבון שמכונה PDL-1 הממוקם באתר (כלומר במקום) ספציפי על התא הסרטני, נקשר לחלבון שמכונה PD-1 הנמצא באתר (כלומר במקום) ספציפי על התא של מערכת החיסון שמנסה לתקוף אותו. עצם הקישור בין שני סוגי החלבון הללו מנטרל את יכולת הלחימה של תא מערכת החיסון ומשתק אותו וכך יכולים התאים הסרטניים להמשיך ולהתפתח בגוף באין מפריע.
התרופה החדשה קיטרודה חוסמת את הקישור של החלבון PDL-1 (זה שנמצא על התא הסרטני) לחלבון PD-1 (זה שנמצא על התא של מערכת החיסון). על ידי חסימת הקישור של שני החלבונים הללו נמנעת גם התוצאה של הקישור, כלומר השיתוק של תאי מערכת החיסון, והם מסוגלים להמשיך ולהילחם בתאים הסרטניים באופן יעיל. השימוש במנגנון הייחודי של חסימת קישור החלבונים זה לזה בו פועלת התרופה קיטרודה מהווה פריצת דרך בתחום הטיפול במחלת הסרטן, ומשאבים רבים מופנים כיום לפיתוח תרופות נוספות הפועלות במנגנון דומה אשר עשויות לשנות כליל את הגישה הטיפולית למחלה.
התרופה קיטרודה הוכיחה את עצמה כתרופה יעילה בקרב חולים עם סרטן עור שהתפשט מסוג מלנומה ממאירה (סרטן אלים מאד!), אשר המשיך להתקדם על אף הטיפולים האנטי-סרטניים השונים שניתנו קודם לכן. יעילות זו באה לידי ביטוי בנסיגה מרשימה של סימני המחלה לאורך זמן בחלק מהחולים שקיבלו את הטיפול בקיטרודה, זאת במסגרת של מחקר רפואי. לאור התוצאות המרשימות של הטיפול בקיטרודה, אישר ארגון המזון והתרופות האמריקאי לפני מספר חודשים את מתן התרופה לחולי מלנומה בשלב מתקדם, עוד בטרם הסתיימו כל שלבי המחקר שנקבעו מראש. בישראל הוכנסה הקיטרודה (וכן תרופה נוספת הפועלת באותו מנגנון: אופדיבו) לסל התרופות של שנת 2015 והיא תינתן לחולי מלנומה בשלב מחלה מתקדם.
חשוב מאד לזכור:
*קיטרודה אינה מוגדרת כיום כתרופה שמרפאה כליל את מחלת הסרטן! – אלא כתרופה שבעזרתה ניתן לעצור את ההתקדמות וההתפשטות של המחלה בקרב חלק מהחולים לפרקי זמן ממושכים. יש להמשיך ולבחון את יעילותה גם בטווח הרחוק יותר.
*קיימים למעלה מ-200 סוגי סרטן. לא כל תרופה אנטי-סרטנית היא יעילה עבור כל סוגי הסרטן הידועים כיום ואפילו לא עבור חלק מהם. ישנן תרופות אנטי-סרטניות רבות שהן יעילות במחלה סרטנית מסוג אחד ואינן יעילות במחלה סרטנית מסוג אחר. יעילות התרופה חייבת לעמוד במבחן עבור כל מחלה ומחלה בנפרד, זאת במסגרת מחקרים רפואיים בתרופות (ניסויים קליניים).
באשר לקיטרודה, בשלב זה הוכחה יעילותה כנגד סרטן העור – מלנומה, אך אין בזאת כל הוכחה לגבי יעילותה במחלות סרטן אחרות.
כיום מבוצעים ברחבי העולם מחקרים רפואיים בין-לאומיים במסגרתם מנסים לבחון את יעילות התרופה קיטרודה ותרופות נוספות הפועלות במנגנון דומה בסוגים נוספים של סרטן, כאשר בחלק מהמחקרים הללו שותפים גם מרכזים רפואיים בישראל.
תוצאות ראשוניות במספר מחקרים כבר מרמזות על כך שקיטרודה ודומיה עשויות להיות יעילות גם בסרטנים אחרים כמו: סרטן הריאה, סרטן כיס השתן, סרטן הקיבה, סרטן באזור הראש והצוואר, סרטן הכליה וסרטן השחלה. אך כאמור, יש לזכור שאלה תוצאות ראשוניות בלבד ויעילות התרופה בסרטנים אלה עדין אינה ודאית. חשוב לחזור ולהדגיש שבארץ התרופה ניתנת במסגרת סל הבריאות רק לחולים עם מלנומה במצב מתקדם. עבור מחלות סרטן אחרות ניתן לנסות לקבל את התרופה במסגרת של אותם מחקרים רפואיים שבהם משתתפים גם בתי חולים בישראל.