נתונים שפורסמו ע"י ארגון הבריאות העולמי, מצביעים על מגמה של עלייה משמעותית בהיארעות מחלות הסרטן השונות בשני העשורים הבאים: על פי נתונים אלה, מספרם הכולל של החולים החדשים שיאובחנו ברחבי העולם בכל שנה, יהיה גבוה בכ- 50% בהשוואה למספרם הכולל של החולים החדשים המאובחנים כיום בפרק זמן זה.
ואולם, בהתייחס באופן ספציפי לעלייה במספרם הצפוי של החולים במדינות המפותחות דוגמת ארה"ב ומדינות מערב אירופה, יצוין שאחת הסיבות העיקריות לכך היא העלייה בתוחלת החיים שחלה במדינות אלה, ובעקבותיה – העלייה שחלה בגודלה של האוכלוסייה המבוגרת שהיא מטבע הדברים בעלת סיכון גבוה יותר לחלות בסרטן.
במקביל, צפוי לעלות בשיעור דומה גם מספרם הכולל של הנפטרים ממחלות הסרטן. אך חשוב להדגיש שרוב מקרי התמותה מסרטן (כשבעה מתוך עשרה) הם דווקא במדינות מתפתחות ביבשת אפריקה, אסיה, דרום אמריקה וכד'. זאת בעיקר עקב הנגישות הנמוכה ולעתים אף הבלתי אפשרית של האוכלוסייה המתגוררת באזורים אלה לשירותי הרפואה בתחום האונקולוגי לצורך ביצוע בדיקות סקר לגילוי מוקדם של המחלה, ו\או לצורך קבלת טיפול אנטי-סרטני יעיל.
בהשוואה לנתונים העגומים שצוינו באשר לתמותה, עבור רוב החולים המאובחנים במחלה במדינות המפותחות האיום הוא פחות חמור: הנתונים מצביעים על כך שבמהלך ארבעת העשורים האחרונים חלה עלייה של יותר מ- 30% בשיעורי ההישרדות מסרטן, הן בקרב ילדים והן בקרב מבוגרים.
הסיבה לכך היא שכיום, יותר מאי-פעם, נמצא תחום חקר הסרטן בתנופה של תאוצה: במהלך השנים האחרונות פותחו טכנולוגיות חדשניות, ובמקביל נוסו בהצלחה ואושרו תרופות המבוססות על מגוון מנגנונים ביולוגיים שבעבר הלא רחוק לא היו ידועים כלל. פיתוח תרופות אלה מהווה פריצת דרך מרשימה בכל הקשור לאופן הטיפול במחלות הסרטן השונות, בעיקר בהתייחס למחלות בהן שיעורי ההצלחה של הטיפולים הקיימים היו נמוכים, וכן במצבים של מחלה מתקדמת.
אחת הדוגמאות הבולטות היא משפחת התרופות האימונותרפיות, המסייעות למערכת החיסון להילחם בתאי הסרטן. תרופות אלה שפותחו בשנים האחרונות ושחלקן אושרו לשימוש רק בעת האחרונה, מהוות כיום חלק אינטגרלי מהתהליך הטיפולי, ומצויות בשימוש נרחב במספר לא מבוטל של מחלות סרטן שונות דוגמת סרטן הריאה, לימפומה ועוד. הן, ובנוסף תרופות רבות אחרות בעלות מנגנון פעולה אנטי-סרטני דומה המצויות בשלבי פיתוח שונים, מציבות אותנו למול מציאות חדשה המעניקה תקווה לעתיד טוב יותר לכלל אוכלוסיית החולים.
מתוך:
Burstein H. et al (2017) J Clin Oncol 35: 1341-1367